התפתחות מקצוע האימון האישי
אימון אישי הינו מקצוע שהתפתח בשלושים השנים האחרונות, כמענה לשינויים המאפיינים את התקופה שלנו.
אנשים מחפשים יותר עניין, מתנסים במספר עבודות במהלך חייהם ושמים יותר דגש על איכות החיים אותם הם חיים.
נוצר צורך בתהליכים ממוקדים, בהירים ופורצי דרך, על מנת לשמור על איזון ופרודוקטיביות במרחב בו אנו חיים.
הדרישות הגדלות, הציפיות מעצמנו ומהסביבה מחד, והמחיר שנדרשים לשלם מאידך, כגון זמן, שלווה ובריאות, יוצרים לא פעם פער ותסכול.
רוב האנשים פועלים בדרך המוכרת להם, וכאשר הם לא משיגים את מבוקשם הם מתאמצים יותר ויותר ומצפים לתוצאות שונות. כאשר זה לא קורה, הם מתאמצים יותר או פשוט מוותרים.
הרצון לשלב בצורה מאוזנת את כל תחומי החיים ולהפיק תוצאות בדרך מהנה ושלווה הפך לאחד האתגרים הגדולים ביותר בתקופתנו.
מתוך אתגר זה נולד מקצוע האימון האישי.
ישנם 2 אסכולות עיקריות באימון, אסכולת היהלום ואסכולת העץ.
מתוך הנחות הבסיס של אסכולת העץ:
-
אנשים הם כבר גדולים, מסוגלים ושלמים כפי שהם, ואין צורך לתקן בהם דבר
-
אנשים הם המומחים לחייהם והתשובות הנכונות עבורם נמצאות רק אצלם
-
בהנתן תנאים מתאימים, בסביבה מתאימה, תתרחש צמיחה ופריחה
האימון האונטולוגי בשיטת סאטיה
מילון אוקספורד: "אונטולוגיה - המדע של ההוויה, עוסקת בנושאים כמו: הטבע של היקום, הקיום והמבנה של המציאות".
האונטולוגיה היא ענף בפילוסופיה החוקר את ההוויה האנושית ונקראת גם "תורת היש" ומקורה ביוון העתיקה.
באונטולוגיה אנו מבחינים בין המציאות, העובדות כפי שהן, לבין הפרשנות שאנו נותנים לה.
מכך עולה ונחקרת שאלה בסיסית: האם המציאות כפי שאנו תופסים אותה היא ממשית וקיימת או שמא היא מוגבלת על ידי התפיסה שלנו להגדיר אותה ואת הקיום בה. האם על ידי שימוש בתחושות, רגשות, מטאפורות, פרשניות, מושגים ושיפוטים, אנו אכן מתארים מציאות?
הנחת היסוד בשפה האונטולוגית היא כי הכול מופיע בשפה אותה אנו יוצרים ומדברים.
מכאן תפקיד המאמן ליצור את מרחב האימון, שהוא נינוח, מכבד, מקבל ומחזיק את גדולתו של המתאמן. מרחב של התבוננות, חקירה אותנטית ויצירת בהירות. מרחב שמאפשר למתאמן לחזור אל עצמו, אל מי שהוא כבר במהותו הנקיה, שאינה קשורה בנסיבות או בדאגות. ובכך לפנות אנרגיות לעצוב תחומים בחייו.
מאמן הווייתי אונטולוגי עובד דרך התבוננות בהוויה (being), בשפה ובמציאות.
נקודת המוצא היא שהכל מתקיים בתקשורת. הדרך שאנו רואים ומפרשים את המציאות משתקפת בדרך שאנחנו מתבטאים, ובמי שאנחנו בהתייחסות לדברים (זו ההויה: שמחים, עצובים, עירניים, אוהבים, ...)
היישום של שלושת המעגלים: שפה, הוויה ומציאות באימון הסאטי, מהווים את העוגן העיקרי לאימון הוויתי ופריצת דרך במי שאנחנו בחיינו. המאמן הינו צופה וחוקר קפדן בדרך שבה המתאמן משתמש בשפה, בהוויה ובדרך בה מתוארת המציאות.
מודל האימון הסאטי מבוסס על היותנו יצורים הווייתיים וכי פריצות דרך משמעותיות הן פריצות דרך שהתרחשו בהקשר ההווייתי מתוך רצון לשמור על תודעה ערה, נקייה, ממוקדת ב"יש" ובעלת ערך ותרומה לאנושות כולה דרך האדם הפרטי ומשם למשפחתו, קהילתו והעולם כולו.
להלן עקרונות האימון ההווייתי, המשלבים אונטולוגיה עם גישות מתוך הבודהיזם הטיבטי והסתכלות הוליסטית על כל תחומי החיים:
-
אנשים יכולים לחולל מפנה בחייהם בכל נקודה שיבחרו, והנסיבות הן רק נסיבות.
-
מה שבמרחב שלנו – שלנו. המציאות שלנו משקפת את התודעה שלנו. אנו יצרנו כל מה שיש או אין לנו בחיים. מכאן שההויה שלנו, בעבר או בהווה, קובעת את התוצאות.
-
מפתח להפקת תוצאות תוך איזון הוא הרווחה האישית (well being). כל תחומי הטיפול בגוף: תזונה, מנוחה, פעילות גופנית ושמירה על הבריאות, וכן בילוי בשעות הפנאי וניהול הצד הכלכלי.
-
מפתח נוסף הוא נקיון: מערכות יחסים שאינן עובדות, נושאים שאינם מטופלים, צורכים משאבי אנרגיה
-
התקשורת היא מפתח לתוצאות ולכן נתאמן על מציאת הדרכים לצאת win-win בתקשורת
-
העבודה היא על הוויה (being) ולא על עשיה (doing). לכן נתבונן על מה שחשוב לך כאדם, על הביטוי לערכים שלך בקבלת החלטות ובמערכות יחסים, על מי את כאדם. על מה שברקע ולא דרך פתרונות
|
|
|
|
.jpg?id=8486705)
